עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אני ממש אבל ממש אוהבת לצייר!!!
אני טיפה חייה בסרט וכותבת סיפורים אבל אף פעם לא מסיימת את אותו סיפור... אני מקווה שזה ישתנה.
אני מצפה מדברים טובים לקרות למרות שאני יודעת שאין לזה סיכוי כמו לדוגמא: שיכנסו לפה יותר אנשים ויקראו את הסיפורים שלי ויכתבו את דעתם...
מקווה שתהנו מהבלוג
נושאים
ככה משתעממים

אני לא ציירתי את הנשר, אבל צבעתי כל חלק קטן ממנו בעט בצבע אחר. בהתחלה הנשר הזה היה ירוק ושחור ועכשיו הוא מלא בורוד ואדום וגם קצת כחול... זה מה שהייתי עושה בשיעורים במשך שבועיים שלמים!
וכשסיימתי את זה, התחלתי לעשות משהו אחר בשיעורים, ולא היה מקרה שבו לא היה לי מה לעשות בזמן שיעור שלא קשור לשיעור...
ריקוד

אני גם אוהבת לרקוד ומשתתפת בחוג ריקוד ומופיעה עם החוג. אחת מהסדרות שאני אוהבת היא "אקדמיה לריקוד". מסופר שם על נערה מחווה שמתקבלת לאקדמיה לריקוד. היא פוגשת שם חברים ומשתדלת להישאר באקדמיה ולהתמודד עם מצבים קשים כמו התמודדות עם פרידה מחבר, שהופך מהר מאוד לחבר של החברה הכי טובה, או התאקלמות אחרי פציעה וכולי... ממליצה מאוד לצפות!

אוליס וסמארס

14/07/2016 16:17
נערת סיפורים
גיבורי על, סיפורים

"אין טעם לברוח!" סמארס צעק לאוויר העיירה "שיידינג פוינט" ברחובות אשר ריקים מאדם. הוא רץ ברחובות בחיפוש אחר אוליס ובהתחמקות מהאישה שרדפה אחריו. האישה הייתה חסרת אונים, נשלטת על ידי מישהו שצופה במתרחש מרחוק. סמארס ואוליס נהגו לקרוא לו מאדנס, משום שהוא שולט על אנשים דרך הכעס שלהם, משכנע אותם שישיגו נקמה מתוקה אם יביאו לו את חמשת התכשיטים: טבעת, צמיד, עגיל, שרשרת, ויהלום. כל תכשיט בנפרד הוא חסר תועלת, אבל אם לשים את כולם יחד בקופסא שבה נוצרו, הכוח שלהם יכול להיות מסוכן מאוד, אסור שכוח כזה יגיע לידיים הלא נכונות.

סמארס צעק פעם נוספת, אבל אוליס לא נראתה בשום מקום. הוא עצר, שיגר לאוויר חבל ארוך שנתפס בלויין על גג בניין גבוה, משך בו מעט ונמשך מעלה יחד עם החבל. כהגיע לגג החבל השתחרר מעצמו וחזר לידו."קסם..." אמר סמארס לעצמו. רק לפני שבוע הוא היה נער רגיל, בלי כל הכוחות שלו. הוא היה אמור להיות עכשיו בבית הספר, השבוע השני שלו בכיתה ט' והוא כבר לא נוכח בכיתה.

הוא חזר לעצמו רגע לפני ששמע צעדים במדרגות המובילות לעליית הגג. הוא רץ לעבר הדלת וסגר עליה בגופו, בעודו מחפש משהו שיחסום אותה.

"סמארס, זאת אני! תפתח!" קולה של אוליס נשמע מעבר לדלת. הוא התרחק באיטיות מהדלת וצפה בה נפתחת לאט. מתוכה הופיעה נערה בעלת שיער כחול כהה ארוך, עיניים אפורות עם גוון כחול המכוסות על ידי מסכה ובתלבושת "גיבורת על" הסגולה הרגילה שלה. גם סמארס היה מחופש, כששיערו החום הפך לבלונדיני, מסכה עטפה את פניו, לבוש בתלבושת כחולה, רק עיניו הירוקות היו באמת שלו.

ככה זה גיבורי על - כשמגיע הרגע אתה לוחץ על היהלום בצמיד המוזהב והופך לבן אדם שונה לגמרי.

צלילי צעידות רועמות החזירו את סמארס לריכוז."הם מתקרבים." לחש לאוליס.

"אל תדאג, יש לי תכנית." הביטחון של אוליס היה מה שגרם לו להתאהב בה, מי שלא תהיה מתחת למסכה.

היא הוציאה מכיס התלבושת שלה תרסיס קטן דמוי בושם, זה היה התרסיס שתמיד מחזיר את האנשים למצבם הרגיל. אבל בשביל שזה יעבוד,צריך לרסס להם אותו ממש מול האף, מה שהופך את זה לקשה.

"נלכוד אותם בתוך זה" אוליס הצביעה על כלוב גדול, מלא ביונים.

"מישהו בבניין הזה בטח ממש שונא יונים..."

"זה לא הזמן לבדיחות!" לפעמים היא לא הבינה אותו. הוא אמור להיות חכם בשביל לתפוס אותם כמו שהיא ידעה שהוא מסוגל, אבל הוא מתנהג תמיד בכזאת טיפשות.

שלושה אנשים יצאו מחדר המדרגות.

"חשבתי שמאדנס יכול להשתלט רק על אחד!" סמארס הופתע מהאתגר הפעם.

"הוא מתחזק" אוליס החלה לרוץ לעבר היונים, פתחה את הכלוב ובזמן שכל היונים ברחו החוצה היא השחילה לשם את הצמיד הכסוף שלה - האחד שלא נותן לה כוחות.

שלושת האנשים רצו לתוך הכלוב וסמארס נעל אותם בפנים. אוליס ריססה עליהם במיומנות ולקחה בחזרה את הצמיד. הצמידים המוזהבים שלשניהם צפצפו. לא נותר להם עוד זמן, הם עומדים להשתנות חזרה.

סמארס שחרר את האנשים במהירות וברח לתוך חדר המדרגות, אוליס קפצה מהגג, נחתה על הרגליים בזכות כוחותיה המיוחדים ורצה לתוך אחד הבניינים האחרים ברחוב שנייה לפניה שחזרה להיות סונג - ילדה רגילה שהולכת לכיתה ט' בבית הספר היחיד בעיירה, בדיוק כמו כל תלמידי כיתה ט' בשידינג פוינט, כולל את אליוט - הילד הכי חמוד שיש, בעל שיער חום ועיניים ירוקות.

היא יצאה מהבניין ונתקלה בבחור לא צפוי שרץ לכיוון בית הספר. "סונג? מה את עושה פה, את בסדר?" אליוט עזר לה לקום.

"מה אתה עושה פה?" היא שאלה בפליאה.

שניהם צחקקו והחליטו לעזוב את הנושא. אליוט הביט בשיערה הג'ינג'י הארוך ובעיניה האפורות עם הגוון הכחול וחשב לעצמו שאין עוד עיניים כאלה בעולם. הוא שכח מכל מה שקרה לו לפני מספר דקות, והחליט להתמקד בחזרה לכיתה בלי שישימו לב שנעדר. 

Liliרות.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
עבודה בקבוצות

ציירתי את הציור יום אחד כשהייתי משועממת. למרות שלא ממש אהבתי אז עבודה בקבוצות, כי לפני השנה לא היו מזה תוצאות כל כך טובות בקבוצות שהייתי איתם. אף פעם לא נתנו לי להחליט מה אני אעשה תמיד אמרו לי מה לעשות, השנה הייתה לי חברה טובה שתמכה בי ועזרה לי לגרום לקבוצה להסכים על דעתי... ומאז עבודה בקבוצות זה נורא כיף לי.
ציור

אז... אני מציירת. לא הרבה, לא יפה כל כך... אבל לפעמים הציור דווקא יוצא מוצלח! כמו לדוגמא העין הזאת שהיא הציור הראשון שציירתי דרך המחשב. לקח לי המון זמן לצייר את זה, אבל לא כל כך הרבה כמו הציור שאני עובדת עליו עכשיו. אני אשתדל להעלות תמונה שלו כשאסיים אבל זה ייקח המון זמן אם אני אצליח בכלל לעשות את זה יפה :)