עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אני ממש אבל ממש אוהבת לצייר!!!
אני טיפה חייה בסרט וכותבת סיפורים אבל אף פעם לא מסיימת את אותו סיפור... אני מקווה שזה ישתנה.
אני מצפה מדברים טובים לקרות למרות שאני יודעת שאין לזה סיכוי כמו לדוגמא: שיכנסו לפה יותר אנשים ויקראו את הסיפורים שלי ויכתבו את דעתם...
מקווה שתהנו מהבלוג
נושאים
ככה משתעממים

אני לא ציירתי את הנשר, אבל צבעתי כל חלק קטן ממנו בעט בצבע אחר. בהתחלה הנשר הזה היה ירוק ושחור ועכשיו הוא מלא בורוד ואדום וגם קצת כחול... זה מה שהייתי עושה בשיעורים במשך שבועיים שלמים!
וכשסיימתי את זה, התחלתי לעשות משהו אחר בשיעורים, ולא היה מקרה שבו לא היה לי מה לעשות בזמן שיעור שלא קשור לשיעור...
ריקוד

אני גם אוהבת לרקוד ומשתתפת בחוג ריקוד ומופיעה עם החוג. אחת מהסדרות שאני אוהבת היא "אקדמיה לריקוד". מסופר שם על נערה מחווה שמתקבלת לאקדמיה לריקוד. היא פוגשת שם חברים ומשתדלת להישאר באקדמיה ולהתמודד עם מצבים קשים כמו התמודדות עם פרידה מחבר, שהופך מהר מאוד לחבר של החברה הכי טובה, או התאקלמות אחרי פציעה וכולי... ממליצה מאוד לצפות!

הסיפור של מייגן

19/03/2016 18:30
נערת סיפורים
סיפורים



במקום ממנו אני באה אין דבר כזה פחד. זוהי עיר של רוע, גנבות ורציחות. אין בית שמח בכל העיר, אין ילד שלא יודע מהו אבל. למה?

כי בעיר הזאת לא שולטים אנשים, שולטים בה עכברושים. לא העכברושים הקטנים חולי הכלבת, אלא אנשים שפותחו לבעלי יכולות ביוניות. אנחנו בעיר קוראים להם עכברושים, כי מי שבאמת ראה אותם, לא שרד כדי לספר. הדרך היחידה שלנו לדעת שהם היו שם היא העקבות שלהם. שלוליות בוץ קטנות שאי אפשר לנקות, לא מהזיכרון ולא מהרצפה. מי שנעלם לא חוזר, ואף אחד לא יודע מה קורה לנעלמים.

קוראים לי מייגן ספייס, אני רק בת 14, הילדה הלא מקובלת שכולם מתעלמים ממנה, אבל לא עוד. כי אני בטוחה ב99%  שאני הולכת להיות היחידה שיודעת מה קרה לנעלמים, ברגע שאפתח את הדלת שמולי. הבעיה היחידה היא שהאחוז היחיד הזה לא יוצא לי מהראש.

LittleAliceאריק
20/03/2016 08:57
בו הו הו,

מסקרן ומעניין.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
עבודה בקבוצות

ציירתי את הציור יום אחד כשהייתי משועממת. למרות שלא ממש אהבתי אז עבודה בקבוצות, כי לפני השנה לא היו מזה תוצאות כל כך טובות בקבוצות שהייתי איתם. אף פעם לא נתנו לי להחליט מה אני אעשה תמיד אמרו לי מה לעשות, השנה הייתה לי חברה טובה שתמכה בי ועזרה לי לגרום לקבוצה להסכים על דעתי... ומאז עבודה בקבוצות זה נורא כיף לי.
ציור

אז... אני מציירת. לא הרבה, לא יפה כל כך... אבל לפעמים הציור דווקא יוצא מוצלח! כמו לדוגמא העין הזאת שהיא הציור הראשון שציירתי דרך המחשב. לקח לי המון זמן לצייר את זה, אבל לא כל כך הרבה כמו הציור שאני עובדת עליו עכשיו. אני אשתדל להעלות תמונה שלו כשאסיים אבל זה ייקח המון זמן אם אני אצליח בכלל לעשות את זה יפה :)